אומרים על הצרכן הישראלי כי הוא צרכן אדיש. ואכן, אם מסתכלים על עליות המחירים אותן ספג הצרכן הישראלי בשנתיים האחרונות, אפשר לראות עליות מחירים גדולות בהרבה מעליית מחירי גבינת קוטג', אז למה בכל זאת דווקא הקוטג' היה המוצר שהוציא את הצרכן הישראלי מאדישותו הידועה? מחאה שהחלה באינטרנט סחפה את הצרכן הישראלי לחרם על קניית קוטג', דבר שהביא את המחלבות השולטות בשוק מוצרי החלב להוריד את מחירי הקוטג'. מחאה זו מבטיחה כיום להתפשט לא רק אל הקוטג' אלא אל כיוונים נוספים. האם מדובר בסוף עידן הצרכן האדיש?
לגדול בבית ישראליעליות המחירים בשנים האחרונות גרמו לתסיסה מתמשכת בקרב הציבור הישראלי. תסיסה שגעתה בשנים האחרונות עם שחיקת מעמד הביניים ועליית יוקר המחייה ברוב ענפי החיים. התסיסה הזו הגיע לנקודת רתיחה עם חרם הצרכנים האפקטיבי שהוכרז על הקוטג' וגרם, לראשונה בישראל, לבעלי התעשייה להתחיל ולהתייחס לציבור הצרכנים. אבל למה דווקא בגלל הקוטג'? הרי בשנתיים האחרונות ייתייקרו גם הפירות והירקות בכ-16%, הדלק עלה בכ- 31%, עלויות המיים עלו בכ- 43%, מחירי הדיוק עלו בצורה משמעותית ואילו החשמל, שווקא הוזל בשנתיים האחרונות, מאיים להתייקר בקרוב גם הוא בכ-20%.
אחת הסיבות היא דווקא מיתוג הקוטג' כמוצר צריכה בסיסי המאפיין את הבית הישראלי. חברת תנובה יצאה עם קמפיין פרסומת הממתג את גבינת הקוטג' כדבר המאפיין בית בישראל: לחזור הביתה, לגדול בבית ישראלי. אז אם עלוית הדלק נתפסות כגזירה משמיים (עדיין), למחירי המים יש הצדקה לאומית (המדינה הרי מתייבשת). הרי שעליית מחירי הקוטג' נתפסית לא רק כלא מוצדקת, אלא שהיא פוגעת ישירות באלו שהיא באה לשרת.
ומה הלאה?המרד שהתחיל מהקוטג' לא נגמר בקוטג'. הציבור הישראלי הבין מהו הכוח העומד בידיו. עדיין קשה לציבור להבין ולהפנות אצבע מאשימה כלפי האחראים האמיתיים למחדל עליות המחירים - נבחרי הציבור, אך בין אלו הקובעים מדיניות של 200% מכס על ייבוא מוצרי חלב, דבר המונע תחרות בשוק, ובין הצרכן עוד עומדים היצרנים, התעשיינים והמשווקים שכל אחד מהם מתעשר על חשבונו של הצרכן הסופי.
כיוון אחד אליו פונים מארגני מרד הקוטג' הוא מאבק במוצרי צריכה יסודיים אחרים כדוגמת הדלק. כיום קיימת קריאה להתחיל בחרם על חברת דלק אחת, חרם שינדוד בין חברות הדלק ויפגע בהן במטרה לגרום להן להוריד את מחירי הדלק. כיוון נוסף הוא הפניית אצבע מאשימה כלפי המשווקים והפעלת חרם כנגד רשתות השיווק הגדולות המממנות את התרחבותן על ידי העלאת מחירי מוצרי הצריכה.
ומי ירוויח מכל זה? הרשתות הקטנות, היצרנים הקטנים, אלו שיתנו מענה לצרכנים הפועלים כנגד התאגידים הגדולים בעיתות החרם.
חרם צרכני הוא כלי רב עוצמה הנתון בידי העם. נראה כי לאחר חרם הקוטג' העם הפנים את הכח שיש בידיו, כח שיופנה לתאגידים נוספים המתעשרים ללא פרופורציה על חשבון גב הצרכנים.
